[colbonews.co.il] "בכיתה רק צוחקים ויורדים עלי, כבר לא יודעת אם יש לי חברים"

Новости Хайфы от местных ивритоязычных источников и обсуждение их
Аватар пользователя
Инфодроид
Робот
Стаж: 4 года 4 месяца
Сообщений в этой теме: 1
Получено реакций: 0
мар 2023 19 16:29

[colbonews.co.il] "בכיתה רק צוחקים ויורדים עלי, כבר לא יודעת אם יש לי חברים"

Непрочитанное сообщение Инфодроид

 

"נראה לי שהגיע הזמן לשתף אתכם. אז הרוב פה יודעים מה אני עוברת בחיים שלי. אני לא יכולה יותר לסבול את החיים שלי. בקושי רוצה לחיות. נמאס לי. געגוע הכאב שיש לי. חצי שנה עברה מאז שאבא שלי נפטר, והקושי לא נגמר. בכיתה שלי רק צוחקים עלי ויורדים עלי, ואני כבר לא יודעת אם יש לי חברים. החרא הזה שנקרא חברים – אני כבר לא בטוחה אם יש כאלה. היום היה לי את היום הכי קשה מאז המוות של אבא שלי, אבל זה כבר סיפור אחר. כל כך קשה לי שאני כבר לא יודעת מה אני ואיך. אבל ציפיתי שיהיו כמה ילדים שלפעמים ישאלו, ידברו איתי על זה. הילדים שציפיתי מהם, שהם לא הרבה, רק בודדים שאלו השאר רק הקשיבו ולא דיברו.

"אז צוחקים עלי ועל הנושא שלי הפרטי. ביקשתי לעבור כיתה אבל לא עשו עם זה כלום. כואב לי לריב עם אנשים שחשובים לי. פאקינג עברה חצי שנה ואין שינוי מהם. אני לא יודעת אם יש לי למה לספר כי בסופו של דבר זה לא מעניין אף אחד למה אני חושבת ככה, כי זה מה שקורה וזה מה שנחשב כנראה מגניב. אז כנראה מגניב לצחוק ולרדת עלי אבל זה מביך וגם מציק וכואב. וכמה אני בוכה בלילה או בבוקר, או החיוך שאני מזייפת בבית ובבית ספר. חיבוקים לא עוזרים לי. בקושי יש לי עם מי לדבר על הרגשות שלי כי אומרים 'את משוויצה בזה שאבא שלך מת' או 'זה שאבא שלך מת לא הופך אותך למלכה', וגם, וזה המשפט שהכי כאב לי, 'אני אירק ואשתין על הקבר של אבא שלך'. אף אחד לא יודע מה זה לשמוע את זה, וכן, אולי קצת לבכות, אבל בא לי לצרוח, ויש ילדה כלואה שם ורוצה לצאת. ובית בספר לא עשה עם זה יותר מדי, ולא ביקשתי. אני ליטרלי מקנאה בילדים שיש להם אבא. אני הייתי 'הקורבן האחרון', רבתי עם אבא שלי שבוע לפני שהוא נכנס לבית החולים. אני אפילו לא קרובה לסיים מה שקורה כאן, אבל מה שיש לי עוד להגיד זה 'היי, אני הייתי ליה, ואין לי את החיים המושלמים שכולם חושבים שיש לי".

את הפוסט המטלטל וקורע הלב הזה כתבה ליה הלוי, רק בת 13. לפני כחצי שנה נפטר אביה בגיל 49, ונוסף על הכאב הטרי שרק הולך וגובר, חווה ליה הצקות קשות מצד חבריה לכיתה. החרם עליה החל עוד לפני הטרגדיה, ואחריה התווספו להצקות גם אמירות פוגעניות שמערבות את מותו של האב. ליה החליטה שזה הזמן לחשוף באומץ את שעובר עליה, ובצעד לא מובן מאליו העלתה פוסט לחשבון האינסטגרם שלה.

מאז המוות משתפת אורלי הלוי, אמה של ליה, בדף הפייסבוק שלה את הגעגועים שאינם פוסקים, ואת הקשיים שחווה המשפחה. אתמול (שבת) היא שיתפה את הפוסט של בתה, לבקשתה, במטרה להעלות את המודעות לחוויות הקשות של ילדים שחוו טרגדיה במשפחה וליחס שהם מקבלים מחבריהם לכיתה.

"זה מה שהבת שלי ליה העלתה לסטורי באינסטגרם, והיא ביקשה שאעלה את זה גם פה", כתבה האם בכאב, "את הכי גיבורה שיש. מותר לך להיות עצובה ומותר לך להיות שמחה. החיים אף פעם לא יהיו מושלמים, אבל את יכולה להפוך אותם להכי מושלמים שאפשר, אני אשתדל לתת לך את מה שאת צריכה וזקוקה לו. ואבא תמיד איתך, מי כמוך יודעת. הוא הוכיח לך את זה לא פעם ולא פעמיים. את גם יודעת שהיית האהבה הגדולה שלו והאושר שלו והסיבה שלו לחיים, והיה לו הכי חשוב שתהיי מאושרת. אז בשבילו ובשביל עצמך, אהבה שלי, תאפשרי לעצמך להיות מאושרת. אני ואבא הכי גאים בך, תמיד היינו ותמיד נהיה".

 

Изображение

ליה ואורלי הלוי

 

The post "בכיתה רק צוחקים ויורדים עלי, כבר לא יודעת אם יש לי חברים" appeared first on כלבו – חיפה והקריות.

Новая тема Ответить
  • Похожие темы
    Ответы
    Просмотры
    Последнее сообщение

Вернуться в «Новости от местных изданий»

Disclaimer